אפילו בדמוקרטיות יציבות יחסית, קל הרבה יותר לתמוך במושג של זכויות האדם מאשר לבחון את החברה שלך עצמך בעין ביקורתית. בעיה זו מורכבת עוד יותר בישראל, שבה המדינה מושקעת מאוד בדימוי העצמי הדמוקרטי שלה, בה בעת שהיא שולטת על ארבעה מיליון פלסטינים באמצעות משטר צבאי דכאני מטבעו. הפלסטינים הם אומנם הקרבנות העיקריים של הכיבוש, אבל עבור רוב הישראלים, הם בראש ובראשונה אויבים מרים בסכסוך אלים.
על-פי המשפט הבינלאומי, ישראל, ככוח הכובש, נושאת באחריות להגנה על זכויות האוכלוסייה הפלסטינית, הנתונה תחת שליטתה. אולם, עבור רוב הישראלים "הגנה על זכויות פלסטינים" המשמעות הוא למעשה תמיכה באויב.
